בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ז בתשרי ה׳תש״פ

ההבדל בין צביעות להתקדמות ואיך להתחזק בימי הסליחות

מאת רוני פיזנטי | ח׳ באלול ה׳תשע״ב |

אין אדם מושלם ולכל אחד יש את הנפילות שלו או את המקומות הגבוהים ביחס אליו שהוא לא מצליח לאחוז בהם. כדי להתקדם הלאה לכיוון התכלית, אנו מוכרחים לקום מהנפילות שלנו ולהמשיך בדרכנו. אנו צריכים להבין שאנו בני אדם וככאלו אין לנו אפשרות להפוך לצדיקים ביום אחד. אנו צריכים לעבור תהליך ארוך שלוקח חיים שלמים כדי להגיע למקום אליו אנו צריכים להגיע. לכן מובן שאדם שהחליט להתחזק ולקח על עצמו קבלה טובה כלשהי, יוכל לעשות שינוי מועט בכל פרק זמן ובוודאי שלא יוכל לקבל על עצמו את כל הקבלות האפשריות בבת אחת. מובן גם שבמצב שכזה יוצא שאותו אדם מקיים מצווה מסוימת בזמן שהוא כלל לא מתייחס למצווה אחרת, שהרי תמיד יישארו דברים מסוימים שהוא עדיין לא הגיע אליהם, אחרת הוא היה צדיק גמור שמקיים את כל המצוות בשלמות. הכל זה חלק מתהליך טבעי של התקדמות. אלא שכאן נכנס היצר הרע בדמות הרב המוכיח ומסביר לנו שאם נקיים כעת מצוות מסוימות זה הופך אותנו לצבועים. הרי איך יכול להיות שקיבלנו על עצמנו לקום לסליחות ובכל זאת לתפילה שהיא חשובה יותר אנו לא מגיעים? איך יתכן שקיבלנו על עצמנו לא לנסוע בשבת בזמן שאנו כן עוברים על איסורים אחרים? איך זה מסתדר שאנו שמים ציצית בזמן שאין לנו כיפה על הראש? אם נלך לפי היצר הרע אז יש לנו 2 אפשרויות, או להיות צדיקים גמורים מבלי הרהור של עבירה קלה, או שאפשר לזרוק את הכל ולכפור חס ושלום. אבל כל זה כאמור רק מתוך דבריו של יצר הרע. על פי האמת, כולנו נמצאים רק בדרך לתכלית. כל עוד אנחנו בדרך לתכלית, אז עוד לא הגענו אל המטרה ומובן שאנו עדיין לא נקיים לגמרי, אבל זה בסדר גמור ואין בזה שום בעיה.

עם כל זה, חשוב גם להיות כנים עם עצמנו. כי לפעמים מאוד נוח לקרוא דברים כאלו ואז להיות מרוצים מהמצב שלנו שכולל קצת מצוות וקצת עבירות ולרצות להישאר בו מבלי לעשות שינוי. כאילו שקיבלנו אישור לא לקיים את כל המצוות חס ושלום. כפי שנאמר, אדם צריך להיות חזק ולהבין שזה לא צביעות מצדו לקיים רק חלק מהמצוות כל עוד הוא נמצא בדרך. אם הגענו למצב שאנו רוצים להישאר במצב הנוכחי שלנו, אנחנו כבר לא בדרך לשום מקום, כי במחשבה שלנו כבר הגענו אל המטרה. אם אדם רוצה להתקדם, מדי פעם לוקח על עצמו קבלות חדשות, מנסה ללמוד תורה ולהתעניין, חוקר את החיים ואת התכלית ומביע רצון להתקדמות, אז הדרך שלו מצוינת ולאורך זמן הוא יזכה לראות שינוי מהותי בחייו. אותו אדם צריך להיות רגוע ולדעת שהוא בדרך הנכונה ולסלק את היצר הרע שאומר לו שהוא “צבוע” או שהוא “דתי מזויף”. לעומת זאת אם אדם בטוח שהוא רוצה להישאר כל החיים שלו במצב הנוכחי מבלי להתקדם ולהשתנות, חצי מקיים מצוות וחצי מקיים עבירות, אז אותו אדם צריך לעשות עם עצמו חשבון נפש ולהיות אמתי, כי זה מראה שכל המצוות של אותו אדם לא באמת מגיעות ממקום נקי, אלא פשוט נוח לו לקיים אותן. אותו אדם חי בסוג של צביעות ובסתירה, שהרי הוא לשנייה אחת מאמין בבורא ובתורתו ובשנייה שלאחריה פתאום יכול לכפור בכל. הוא מאמין למשל שאסור להדליק אש בשבת, אבל לדעתו להדליק את האור זה מותר. מי שבאמת יחשוב על הדברים יבין שאם אנו רוצים לצום ביום הכיפורים מתוך אמונה בבורא שציווה אותנו על כך, אז באותה מידה אנו צריכים לרצות לקיים את שאר המצוות שהוא ציווה אותנו מתוך אותה אמונה בדיוק. היתכן שליום אחד בשנה אנחנו יהודים מלאי אמונה ובשאר השנה לא אכפת לנו מהיהדות? אלא שבדרך כלל אנחנו לא חושבים לעומק וממשיכים לעשות את מה שהתרגלנו מבלי לשאול את עצמנו שאלות יסודיות כמו “למה?”. אם אנחנו רוצים להתחזק רק שהיצר גובר ולא מאפשר לנו, אז זה מובן ונתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לנו להתקרב אליו. אך אם אנחנו נוהגים כך מתוך בחירה ונוחות, מתוך אמונה שיהודי לא מוכרח לקיים את כל המצוות אלא רק את מה שבא לו, אז כאן באמת ישנה בעיה חמורה ואנו משקרים לעצמנו, שהרי או שאנו מאמינים או שלא. לכן חשוב תמיד לשים לב שאנו מתקדמים ונמצאים בדרך. אם המצב הוא שאנו שואפים להתקדם, רק שכעת קשה לנו אז אנחנו מתקדמים לאט וכרגע עדיין לא מקיימים את כל המצוות, אז המצב שלנו הוא מצוין.

אנחנו נמצאים כעת בתחילת חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות שסוגר את השנה. ראוי לכל אדם לעשות עם עצמו חשבון נפש בימים האלו, לבדוק אם התקדמנו מספיק מהשנה שעברה, אם השגנו את המטרות שהצבנו לעצמנו, ללמוד את הלקחים לשנה הבאה עלינו לטובה בע”ה וכו’. ישנו כלל ידוע שהכל הולך אחר החיתום, ולכן גם אם מצאנו שלא היינו בסדר, עדיין יש לנו הזדמנות לתקן את הטעויות שעשינו במהלך השנה. בימים האלו נהוג לקבל על עצמנו קבלות טובות לימים האלו או לשנה הבאה, לצבור זכויות לקראת יום הדין (ראש השנה) ולהתחיל את השנה החדשה ברגל ימין. צריך לזכור שהיצר הרע אורב לנו כאן ומנסה שוב להטיף לנו מוסר. הוא יאמר לנו שאנחנו צריכים להשתנות ולכן אנו צריכים לקבל על עצמנו קבלות טובות. לא רק קבלה קטנה, אלא דברים רציניים. הוא שוב יזכיר לנו את ה”צביעות” שלנו ויאמר שאין שום טעם לקבל על עצמנו מצווה קטנה בזמן שאנחנו עושים כל כך הרבה עבירות. אנחנו מוכרחים להיות חזקים מולו ולזכור שאין מצוות קטנות, אלא כל מצווה מרעישה עולמות ובוקעת רקיעים, אפילו שהיא נראית קטנה. אין שום קשר בין המצוות שאנו עדיין לא מקיימים לקבלה שאנו לוקחים כעת על עצמנו. תארו לכם שילד קטן ינסה ללמוד את אותיות הא’ ב’ ואנחנו נאמר שהוא צבוע כי הוא משנן כרגע רק את האות א’ ואת שאר האותיות הוא בכלל לא מכיר. בצורה שכזו אי אפשר להתקדם לשום מקום. כך גם אצלנו, כל התקדמות קטנה שלנו היא חשובה מאוד ואם נהיה מספיק עקשנים ונתמיד בדרך, בסופו של דבר מובטח לנו שנגיע אל המטרה.

חשוב לקבל על עצמנו קבלות קטנות. להתחזק בדברים קטנים שנדע שנצליח לעמוד בהם. מי שלא לומד תורה למשל, יכול להתחיל עם איזה שיעור פעם בשבוע, או לקרוא 2 הלכות בכל יום. לא כדאי לקחת יותר מזה, כי אז אנו עלולים לאבד את הכל. יום אחד נרגיש שזה קשה לנו ונזרוק את הקבלה שלקחנו על עצמנו מתוך ייאוש. כדאי לקחת משהו קטן ולאחר זמן מה זה כבר יהפוך לחלק מאיתנו, זה יהיה בידיים שלנו, זה יהיה טבעי ויכלל בתוך סדר היום הקבוע שלנו. אז נוכל להוסיף עוד קצת ולאחר זמן נוסף עוד קצת עד שלא נאמין איך התקדמנו כל כך הרבה. אדם שלומד בכל יום מעט, לאחר זמן מסוים מגיע למצב שהוא סיים ספר שלם מבלי להרגיש.

בהתחלה אמנם נרגיש כמו עול שלקחנו על עצמנו, נצטרך להתאמץ לקיים את הקבלה ואולי אפילו נחשוב לעזוב את זה מתוך שאנו לא מרגישים תועלת והכל נעשה מתוך אילוץ וללא אהבה לדבר. אך אם נמשיך להתמיד נגלה פתאום אהבה רבה לדבר ולא נבין איך יכלנו לחיות בלי זה לפני כן. אף אחד לא מרגיש מחובר לדבר שהוא לא רגיל לעשות, גם אם זה הדבר הכי נכון וטוב שקיים. בדיוק כמו שאף אחד לא יתחתן עם מישהי מבלי להיפגש איתה להיכרות לפני כן או שאף אחד לא יאהב אוכל מסוים אם הוא לא ניסה אותו, כך לא ניתן להתחבר ולאהוב את המצוות לפני שניסינו לקיים אותן. הכי קל לומר “אני לא מרגיש מחובר, אז אני לא מקיים מצוות. כשזה יבוא מהלב אז אני אקיים…” אך ברור שהדבר לא יגיע לעולם עד שאנחנו נביא את זה בעצמנו, ורק לאחר מכן נזכה להתחבר לדבר.

שהשם יברך אותנו להתחזק בתורה, לקיים מצוות, להישמר מעוונות, לשוב בתשובה שלמה, לזכות להיות קרובים אליו ולחוש את אורו העצום, להתענג עליו וליהנות מזיו שכינתו. שניכתב ונחתם לשנה טובה ומבורכת.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה