בע"ה נעשה ונצליח. היום כ״ב בסיון ה׳תשע״ט

העיקר הכוונה בלב? או שחשוב גם לפעול?

מאת רוני פיזנטי | כ״ג בתמוז ה׳תש״ע | |

לכאורה זה נראה לרבים מאיתנו שניתן בקלות לוותר על המצוות והחוקים הרבים. הרי כולנו יודעים שהבורא מושלם גם בלעדינו, והוא לא צריך את החסדים והמצוות שלנו. אנו יכולים בקלות לאהוב את הבורא בלב מבלי לשנות משהו חיצוני בחיינו. הרי האהבה נמדדת בפנים, ולא בפעולות החיצוניות. אך עם כל זה, האמת היא שישנה חשיבות רבה לפעולות שלנו, והן אלו שיקבעו לנו מה בדיוק יכנס אל הלב ומה לא.

חז”ל מלמדים אותנו כלל חשוב: אחרי המעשים נמשכים הלבבות. ובאמת אם נתבונן, נגלה שכל מה שאנו חושבים עליו במשך היום מורכב מהמצבים בהם אנו נמצאים ומהדברים אותם אנו קולטים בחושים שלנו. אדם חושב על העבודה, על הדברים אותם ראה ב[intlink id=”66″ type=”post”]טלוויזיה[/intlink] או על החברים איתם הוא מסתובב. אף אחד לא חושב כל היום על משהו שמתרחש בצד השני של העולם. אף אחד לא חש רגשות כלפי אנשים רחוקים שהוא כלל לא מכיר. מכאן צריך להיות לנו ברור, שאין לנו כל סיכוי לחוש אהבה או כל רגש אחר כלפי הבורא, כאשר אנו לא מכניסים את התורה ו[intlink id=”150″ type=”post”]המצוות[/intlink] שהוא נתן לנו אל חיי היום יום.

מה נחשוב על האהבה של אדם שלא מחליף מלה עם אשתו ונותן לה פרצוף כועס בכל פעם שהיא מתקרבת אליו? האם אותו אדם יוכל לומר שהעיקר זה הכוונה בלב? האם אדם שמרביץ לחברו עד זוב דם יוכל לומר לו שהוא מאוד אוהב אותו וזה מה שחשוב? כולנו יודעים שהמעשים של האדם מייצגים את הפנימיות. אדם שאוהב מישהו, רוצה לשמח אותו ולהתעסק בדברים הקשורים אליו. אדם שמוציא את הבורא מהמחשבות שלו לא יכול לומר שהעיקר זה שהוא אוהב אותו בלב, משום שעצם המעשים שלו מעידים על ההפך. אדם שבאמת אוהב את הבורא רוצה לבטא זאת בכל דרך אפשרית. כשהוא אוכל, הוא יברך לפני ואחרי ובכך יקדש את האוכל. כשהוא עובד, הוא יעשה זאת לשם מצווה לפרנס את משפחתו. בכל דבר שהוא עושה במשך היום הוא ירצה להכניס את הבורא ואת מצוותיו. כל הדברים הקטנים והגשמיים הופכים אצלו לרוחניות. הכוונה בלב חייבת לבוא לידי איזשהו ביטוי גשמי, כי אם זה לא כך, זה מראה שלא הייתה כוונה מלכתחילה.

בכל זאת, לא כולנו חשים תחושות עזות כלפי היהדות והתורה בצורה טבעית וללא עבודה, ולכן רבים מאיתנו מעדיפים להתעסק בדברים שנראים מושכים יותר. אך אנו יכולים לנצל את הקשר בין המעשים והלבבות לתועלתנו הרוחנית. כך אם נרצה ללמוד לאהוב את הבורא, ננסה לקיים מצוות או ללמוד תורה, ובכך נוכל להתקרב אליו ולאהוב אותו יותר. על פי הפעולות שאנו פועלים עכשיו, נקבע הרגש אותו נחוש בעתיד. הפרסומות מראות לנו מוצר מסוים אליו אין לנו כל רגש, אך לאחר שאנו מתרגלים אליו שוב ושוב, זה לא יהיה מפליא כאשר נבחר אותו מבין כל המוצרים המתחרים. את המידע הזה אנו יכולים לנצל לכל דבר שאנו רוצים לאהוב. אם נרצה לשפר את חיי הנישואין, נפעל יותר בדברים הקשורים לבן הזוג. אם נרצה לחזק את הקשר עם הילדים, נעשה יותר מעשים הקשורים אליהם.

ככל שנפעל לכיוון מטרות טובות בחיינו, גם אם זה לא בא לנו בטבעיות ומתוך הרגשה פנימית, כך נוכל לעצב לנו את הרגשות והמחשבות להמשך הדרך. בסופו של דבר נוכל להימשך, לאהוב, לרצות ולשאוף לדברים שבאמת ראוי לאהוב, לרצות ולשאוף אליהם, ולא את אלו ש[intlink id=”160″ type=”post”]היצר הרע[/intlink] מכניס לנו בצורה אקראית למחשבות ולרגשות.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה