בע"ה נעשה ונצליח. היום ט״ו בסיון ה׳תשע״ט

מיליארד סינים לא טועים?

מאת רוני פיזנטי | כ״ו בתשרי ה׳תשע״א |

האמת קוראת לנו. היא בוערת בתוכנו. אנחנו כל כך משתוקקים להגיע אליה, אבל בכל זאת בולמים את עצמנו כל פעם מחדש ומתאימים את עצמנו לסביבה שלנו. אנחנו משוכנעים שאם אכן נלך בעקבות האמת עד הסוף, אנו עלולים לאבד את עצמנו ולהשתגע. הרי איך יתכן שכל כך הרבה אנשים חיים בשקר ורק אנחנו מצאנו את הדרך? אם כך נראה המצב, אז כנראה שהרוב צודק והמיעוט טועה, מה שאומר שהאמת נמצאת בארה”ב, בסין או בכל מקום גדול אחר עם מליארדי אנשים משכילים וחוקרים שיודעים את דרכם בניגוד אלינו. איך יתכן שבמדינה יהודית ישנו רוב מובהק של חילונים שפרקו עול מצוות, ורק כמה מעטים מוזרים כאלו שהולכים עד הסוף עם האמונה שלהם? האם האדם הקטן יכול ללכת נגד הפרופסורים הגדולים בעולם שאיתם הלכו בדעה מוצקה כל העולם? כדאי וחשוב לדעת שלא תמיד הרוב הוא הצודק, וכן, כבר קרה שכל העולם טעה.

כולנו מכירים את סיפורי ההיסטוריה הגדושים באנשים שאינם מאמינים למשהו עד שמוכח להם אחרת. כולם היו בטוחים שהעולם שטוח, כולם היו בטוחים שההמצאות החדשות של תקופתם הן טיפשיות ולא אפשריות, וכולם גם האמינו שהפסלים בראו אותנו – עד שאברהם אבינו העמיד אותם במקום. כל זה כבר ידוע לכולם, אסור ללכת לפי הרוב רק בגלל שהוא הרוב. הרי אנשים בודדים מרכיבים את אותו רוב, רק שכל אדם בודד מסתכל על האחרים ואומר שהוא רוצה להיות כמותם. כך יוצא שכל אחד עושה מה שכולם עושים מבלי שאף אחד ידע את הסיבה האמתית לאותה עשייה. למצב הזה בדיוק הגענו היום.

כדי לצאת מהמצב הזה, אנו צריכים להתחיל לחשוב בכוחות עצמנו. החשיבה וה[intlink id=”78″ type=”post”]התבוננות[/intlink] על החיים מביאה אותנו לתובנות ומסקנות. הבעיה כאן היא שלאף אחד אין זמן להגיע לתובנות האלו, כי כולם עסוקים מדי בללכת אחרי הרוב ולעשות מה שכולם עושים. אנשים פוחדים להיות שונים מכולם כך שיסתכלו עליהם בתור מפלצות מוזרות, אז הם מתאימים את עצמם לסביבה וחוזרים לאותה נקודה ראשונה של ללכת אחרי הרוב.

האם מישהו מאיתנו אינו יודע את האמת? האם יש מישהו שהיה מוכן להעביר את בנו הרך שנולד לו לפני שמונה ימים בלבד למוהל שיבצע לו ניתוח מסוכן באחד האזורים הכי רגישים בגוף אילו לא היה בטוח שאכן [intlink id=”15″ type=”post”]קיים בורא לעולם[/intlink] שציווה אותנו לכך? האם יש מישהו שמשתדל לשמור את יום הכיפורים ובכל זאת חושב שאין צורך לשמור את השבת? האם יש מישהו שמחשיב את עצמו יהודי וחושב שהתנ”ך שמייצג בין היתר את מקור ההיסטוריה היהודית הוא המצאה? האם ישנו מישהו “ציוני” שחושב שהארץ שייכת לנו גם ללא התורה וההבטחה האלוקית?

כולנו בתוכנו יודעים היטב את האמת, אלא שאנו מסתירים אותה בתת המודע שלנו מחשש להפיכה למיעוט. לא צריך להגיע רחוק כדי לחפש את האמת, לא צריך לנסוע למזרח לעשות מדיטציות או להתבודד במנזרים שונים. המסע האמתי צריך להיות אל עצמנו ופנימיותנו. רק מעט מחשבה אובייקטיבית יכולה להביא אותנו לתובנות עצומות.

בצבא ישנה היררכיה. ישנם הרבה מאוד ג’ובניקים, ישנם פחות חיילים קרביים, מתוכם מעטים הולכים לסיירת, כמה אלופים בודדים ורמטכ”ל אחד. זה לא רק בצבא אלא בכל חלוקה שנחשוב עליה, אם ננתח את הרמה השכלית של האנשים, את רמת הכושר הגופני, את הרמה הכלכלית או כל דבר אחר. ישנו אחד בפסגה, כמה בודדים מתחתיו והרוב הגדול למטה. זה לא אומר שאלו שלמטה לא חשובים, זה פשוט אומר שלכל אחד תפקיד שונה והכרחי. מובן לכולם שאלו שבפסגה לא ירצו להיות כמו הרוב. זה טיפשי לחשוב שהרוב צודק ולכן כדאי להפוך להיות אחד מהם.

כך בדיוק קורה אצלנו, אלא שהראיה שלנו מעוותת ולכן אנו לא קולטים את זה. ישנם גויים רבים, שקיומם הכרחי וטוב לנו, שהרי אם לא היה כך, הקדוש ברוך הוא לא היה נותן להם קיום. ישנם יהודים רחוקים, ישנם יהודים “[intlink id=”363″ type=”post”]חצי שומרי מצוות[/intlink]” וישנם אלו שמאמינים וחיים את חייהם בכל חלקיק מגופם למען השם יתברך. כשחושבים על הדברים, נראה מאוד סביר שמיליארד סינים יכולים בקלות לטעות, ביחד עם 99% מהעולם.

אבל השאלה האמתית היא לא המיליארדים שטועים או לא טועים. השאלה האמתית והחשובה היא מה איתנו? האם אנו חיים כפי שאנו רוצים? על פי אמונתנו? או שאנו חיים על פי חוקי חברה שאף אחד לא יודע מי מכתיב אותם, אבל לאף אחד לא נעים לצאת החוצה מהרוב…?

Print Friendly, PDF & Email

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. בדיוק כמו שמליון סינים יכולים לטעות אתה וכל המאמינים יכולים לטעות, ואולי גם אתם עושים ברית מילה כי זה נוח, כי כולם עושים, כי לקח גדלתם…
    אין לך שום דרך להוכיח את האמת, בצורה ודאית.

    1. בפנים כולם יודעים את האמת. אני לא צריך להוכיח לאף אחד שום דבר (למרות שבוודאי ישנם הוכחות ברורות ואפשר לראות בספר ״מחפשים את האמת״) כיוון שכל יהודי מקבל את ההוכחות מתוך המשפחה והמסורת שקיבל. המסורת היא ההוכחה החזקה ביותר. כמו שאדם לומד לקרוא ולכתוב במסורת ולומד את כל הידע והחכמה שלו במסורת (שהרי אף אחד לא ממציא בעצמו את האותיות והמלים, אלא מקבל במסורת מהוריו ומוריו שקיבלו במסורת מהדורות הקודמים וכו׳ והם אלו שמלמדים אותו ונותנים לו את הבסיס) ודווקא בגלל זה הכוח של זה חזק מאוד. אם מישהו יאמר על תפוח שהוא שולחן, נחשוב אותו למשוגע, אבל למרות זאת אין שום הוכחה שתפוח הוא תפוח, אלא רק מסורת שכך לימדו אותנו ההורים והמורים.
      גם הרחוקים ביותר יודעים שהסבא של הסבא שלהם היה יהודי מאמין. כל אדם שמאמין שהוא יהודי ושהוא שייך לעם ישראל מבין שישראל הוא יעקב אבינו ושהארץ ניתנה לאברהם אבינו מהשם יתברך, ואילולא האמונה הזו אין לנו שום זכות על הארץ ואין שום טעם להיקרא ״יהודים״. אני לא צריך להוכיח שום דבר כי כל אדם יודע היטב ומקבל את ההוכחות שהוא זקוק להן, רק שהרבה אנשים בוחרים להתעלם כיוון שהאמת מחייבת ודורשת. זה לא פשוט להתחיל לקיים מצוות, אז אנשים מעדיפים לומר שהם לא מאמינים ואז הם יכולים לעשות עבירות בכיף ללא נקיפות מצפון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה