בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ז באלול ה׳תשע״ט

האם מצוות השמחה שייכת רק במצוות או שזה בכל עניין בחיים?

מאת רוני פיזנטי | י״ד במרחשון ה׳תשע״ד |

שאלה:

כמה חשובה המצווה הזו של שמחה? הכוונה היא לא רק על מצוות ה’ אלא בחיים בכללי. למשל אם משחקים במשחק ושמחים מזה, האם זה טוב? איך בכלל מגיעים לשמחה? ומה הכוונה בפסוק ”תחת אשר לא עבדת את ה’ בשמחה ובטוב לבב”, כאילו ה’ יעניש אותנו על זה שלא עבדנו אותו בשמחה? האם יכול להיות מצב שכאשר אני עושה מצווה אז כיביכול אני עושה עבירה? למשל אני מניח תפילין אבל במקום לעשות מצוות אני יענש על זה כי רשום ”תחת אשר לא עבדת את ה’ בשמחה ובטוב לבב” אז זה אומר שאדם יקבל עונש על זה שלא עבד את ה’ בשמחה?

תשובה:

חשוב מאוד לשמוח. השמחה מביאה אותנו לקשר טוב יותר עם הקדוש ברוך הוא (נבואה מגיעה רק מתוך שמחה) ויש מאחורי זה המון דברים נשגבים. אמנם זה טוב לשמוח תמיד, גם כשמשחקים במשחק, אבל הרעיון של השמחה הוא להגיע לשמחה פנימית עמוקה יותר. לא מדובר על צחוק, על התלוצצות, על חיוך או סיפוק מיידי מתאוות שונות (כמו המשחק). כי כל אלו לא מייצגים שמחה אמיתית, שהרי בשניה אחת אפשר להרוס את השמחה הזו. אם ניצחנו במשחק, אז אנו שמחים לכאורה, אבל אם נפסיד, אז פתאום יש הרגשת פחות שמחה. השמחה היא לא משהו שמושפע מחיצוניות. השמחה מגיעה מתוך ההבנה שאנו כלום (ענווה) ואז אנו מתחברים לקדוש ברוך הוא. אם נשים לב, ככל שיש לאדם יותר גשמיות, אז מרבה נכסים מרבה דאגה, ואז האדם יהיה בדרך כלל נוטה יותר לכעוס ולהתרגז בקלות. הוא תמיד פוחד לאבד את הדברים כי הוא בטוח שהכל שלו והכל מגיע לו. אם מישהו יפגע לו באגו או ברכוש, הוא ייפגע מאוד ויהיה בעצבות. יש לו הרבה גאווה והוא מתרחק מהקדוש ברוך הוא. אדם עם גאווה ירגיש צורך להראות פנים רציניות ויפחד לשמוח ולהשתטות ליד אחרים כדי לא לאבד את הגאווה שלו. לעומת זאת, אדם שאין לו כלום, אין לו גם דאגות. כל דבר קטן משמח אותו. כמו ילד קטן שתמיד שמח. אם נבין שאין לנו כלום, אבל שיש לנו אבא אוהב כמו הקדוש ברוך הוא שממנו אפשר לקבל הכל, אז מתוך זה נוכל להיות בשמחה אמיתית. לכן חשוב להיות בשמחה וזה מביא ענווה ומקרב לקדוש ברוך הוא.

בקשר למצווה שעושים, השם יתברך בוחן ליבות וכליות. הוא נותן שכר על כל מצווה ומעניש על עבירה. כמובן שכל זה לפי האדם עצמו (לא שייך למשל להעניש אדם שכלל לא יודע מה זו שבת על איזו חומרה קלה בשבת שהוא לא לקח על עצמו, כי הוא בגדר תינוק שנשבה, אבל כן שייך להעניש אותו לפי הדרגה שלו על הדברים שהוא עשה לא בסדר). בתוך כל מצווה, גודל השכר נקבע על פי איך שאנו עושים אותה. וכך גם בתוך כל עבירה. אם זה באונס, ברצון, בשוגג, מתוך סיבה מוצדקת, מתוך תאווה וכו’. כל מקרה נבחן לגופו. אני לא יכול להשיב על מצווה ספציפית ועבירה ספציפית כי אין לי את העיניים הרוחניות לראות חשבונות שמיים. אבל ברור שהעיקר זה כוונת הלב, ואם עושים את הדברים בתמימות, אז אין כל חשש.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה